עבד אל חלים נ' טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע, אשר הועמדה על סך של 14,000 ₪, בה הוא מבקש לחייב את הנתבעת, המנהלת מכון לבדיקת רכבים, בפיצויו בסכום זה, וזאת בשל כך שהתובע הסתמך על בדיקה שביצעה הנתבעת ביום 6.9.11 לרכב מסוג אופל מ.ר. 5324910 (להלן: "הרכב") לצורך רכישת הרכב, ולאור תוצאות הבדיקה החליט לרכוש את הרכב, לטענתו, מעל מחיר המחירון.

לטענת התובע רק לאחר רכישת הרכב ותשלום תמורתו, בחלוף כשבועיים בעת שהכניס את הרכב לתיקוני פחחות שנדרשו, התברר לו כי הרכב עבר תאונה קשה מאחור. בעקבות זאת חזר לנתבעת שם רכב פעם נוספת והבודק ציין בפניו כי אכן הרכב עבר תאונה מאחור אולם אין מדובר בתאונה קשה, והדבר גם עולה מטופס הבדיקה בו צויין כי ברכב אותרו ליקויים כתוצאה מתאונה מאחור, ולפיכך צויין כי קיימים ליקויים בחלק האחורי לרבות בשלדת הרכב, אולם הם בעלי משמעות נמוכה.

בעקבות זאת פנה התובע למכון בדיקה אחר, מכון מרעי, אשר קבע כי קיימים ליקויים בעלי משמעות גבוהה בשלדת הרכב אשר מקורם באותה התאונה, לרבות פגיעה בקורה אורכית מעבר לנקודת ריתום המתלה והוחלפה כנף אחורית.

התובע טוען בכתב תביעתו כי באם היתה הנתבעת מציינת את הליקויים בשלדה כפי שאכן נתגלו ברכב, דהיינו כי יש פגיעה בעלת משמעות גבוהה בשלדה, לא היה רוכש את הרכב ובודאי שלא היה רוכש אותו בסכום של 18,500 ₪ (בעוד שמחיר המחירון לטענתו עמד על 17,600 ₪) אלא בסכום נמוך בהרבה.

הנתבעת בכתב הגנתה ובדיון בפני טענה כי בדיקתה משקפת באופן מלא את מצב הרכב בעת בדיקתו וכי מטופס הבדיקה עולה כי לרכב ארעה תאונה מאחור שהותירה ליקויים שונים. הנתבעת טוענת כי לא היה מקום להגדיר אחרת את הליקויים שנמצאו, ובכל מקרה, בהתאם להוראות הטופס, על התובע, כקונה הרכב, מוטלת החובה לבדוק במוסך מה המשמעות של הליקויים שנמצאו, חומרתם והערכת מחיר לתיקונם. בכל מקרה, מוסיפה הנתבעת, גם באם שגתה בסיווג הליקויים, הרי שבהתחשב בגילו של הרכב (מעל 9 שנים) ממילא אין לייחס לקיומם ירידת ערך כלשהי.

לאחר הדיון בפני ולאור העובדה כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים נגעה לשאלת סיווג הליקויים שנמצאו והפער בין תוצאות הבדיקה שביצעה הנתבעת לבין תוצאות בדיקת מכון מרעי, החלטתי למנות מומחה לענין, מר אורי גורביץ, אשר בדק את הרכב וקבע בחוות דעתו מיום 14.1.13 כי הנתבעת בתוצאות בדיקתה, על אף שפרטה את קיום התאונה מאחור, לא פרטה במידה מספקת את הממצאים בכלל חלקי הרכב, ולא סיווגה באופן נכון את הליקויים שמצאה, אשר צריך היה לסווגם כליקויים בעלי משמעות גבוהה (ראה סיכום חוות הדעת בפרק 7.2).

המומחה הוסיף וקבע כי לטעמו לא ניתן לפטור את התובע לחלוטין מאחריות למצב שנוצר בסופו של יום בשל התעלמותו מהצורך בבדיקת מוסך או שמאי לאור הממצאים שכן צויינו בבדיקת הנתבעת.

המומחה קבע כי מחיר המחירון של הרכב עמד על סך של 18,412 ₪ (ולא סביר בעיניו כי התובע רכש אותו במחיר העולה על מחיר המחירון כנטען לאור מצבו הכללי כפי שנמצא בבדיקת הנתבעת) וכי ערכו הריאלי, לא היה מתיעץ עם איש מקצוע הינו כ-15,650 ₪.

לאור קביעת המומחה אשר אין באמור בתגובת הנתבעת בכדי לסתור אותה, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל, אולם זאת בחלקה בלבד.

אינני מקבלת את טענת התובע כי לא היה מתקשר בעסקה לרכישת הרכב כלל לו היתה הנתבעת מגדירה כהלכה את הליקויים שמצאה ומפרטת אותם, לרבות הפגיעה בשלדה, והתובע גם לא ביקש את ביטול העסק אלא פיצוי על נזקיו בלבד.

עיון בטופס הבדיקה מעלה כי התובע רכש את הרכב בידיעה ברורה שהוא עבר תאונה מאחור וכי בגין תאונה זו נותרו בו ליקויים שונים בשלדה, אלא שהערכת משמעות הליקויים שהוצגה בפניו על ידי הנתבעת היתה שגויה. מכאן, שאי פירוט הליקויים והגדרתם השגויה לא הביאה את התובע להתקשר בעסקה שלא היה מתקשר בה אלמלא אותו מחדל מצידה, אלא רק להתקשר בעסקה בתנאים פחות טובים מאלו שהיה מסכים להם באם היה מודע לליקויים במלוא עוצמתם.

אני סבורה, כפי שגם עולה מחוות דעת המומחה, כי לא ניתן לפטור את התובע כליל מאחריות שכן בבחירתו להתקשר בעסקה ללא בדיקה מקיפה של הרכב במוסך למרות ידיעתו על קיומה של תאונה מאחור מהווה רשלנות תורמת מצידו. אולם, אין בהתנהלות התובע לפטור את הנתבעת מאחריותה למצגים שיצרה בטופס הבדיקה, ואני סבורה כי הנתבעת אינה יכולה "לרחוץ בנקי כפיה" ולהסתמך על הפניית התובע למוסך, מקום בו המצג שיצרה באשר לטיב הליקויים ברכב היה שגוי, כקביעת המומחה.

באשר לנזקי התובע, כפי שעולה מחוות דעת המומחה, ההפרש במחיר הרכב בגין אופן הגדרת הליקויים על ידי הנתבעת לבין משמעותם הנכונה, הינו בסך של 2,762 ₪.

משכך ולאור קביעותי בשאלת האחריות אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1,950 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.9.11 ועד היום.

כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 1,350 ₪, סכום הכולל את החזר חלקו בשכר טרחת המומחה. אמנם בסופו של יום האחריות חולקה בין הצדדים, אולם המומחה אישר את טענת התובע שנתמכה בטופס הבדיקה של מכון מרעי, כי בדיקת הנתבעת לא שיקפה באופן מלא את מצב הרכב.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: